בתיה הראשונים של שכונת רחביה בירושלים נבנו ב- 1924 ותושביה הראשונים השתייכו למעמד חברתי גבוה. היא נחשבה לשכונה מודרנית ונהנתה מהיותה קרובה למרכז העיר ולמוסדות הלאומיים.

עם בואם של העולים מגרמניה בשנות ה- 30 חל גידול משמעותי במספר הבתים ובמספר הדיירים בשכונה. גם אופיה של השכונה השתנה: הבתים עוצבו בסגנון ה"באוהאוס" והשפה הגרמנית נשמעה ברחובות. הלבוש המקובל כלל חליפות ועניבה ובבתים נראו פסנתרי כנף וכלי חרסינה. לפי פנקס הכתובות של תושבי רחביה משנת 1936 השמות הפרטיים הנפוצים ביותר היו גרמניים וכן שמות המשפחה.

על האווירה בשכונה באותם ימים נכתב בעיתון "הארץ" השיר הבא:

מגזוסטרה אל גזוסטרה נדברים ארכיטקטים,
ודוקטור מול דוקטור גר...
הבט והבן, ידידי האורח:
מתפתחת רחביה בקצב עצום –
החיקוי משגשג, הסנוביזם פורח.
נפלאות מחולל השעמום.